<h1>ארחות חיים הלכ' עבודה זרה סימן ט"ז</h1>
<h2>דף ג:</h2>
וחובר חבר לוקה והוא המדבר דברים שאינן לשון עם ואין להם ענין אבל מעלה על דעתו בסכלותו שהדברים ההם מועילין לנחש או לעקרב שלא יזיק או על האש שלא תחיה ואוחז בידו מפתח או סלע וכיוצא בדברים אלו הכל אסור. והחובר אם עשה מעשה בדבור ואפילו הראה באצבע לוקה אבל בלא מעשה מכין אותו מכת מרדות. וכן האדם שלוחש עליו החבר והוא יושב בפניו ומראה לו שיש לו הנאה בכך מכין אותו מכת מרדות.
וכתב הר"י מקורביל ז"ל שבכלל חובר חבר זה המאסף בהמות או חיות למקום אחד. ולדרוש אל המתים ולשאול אוב וידעוני ולכשף אסור שאין להאמין בדברים אלו ואפילו נמצא בהן שהם דברי אמת כי הבל המה לא ידעו גם היטיב אין אתם. ועוד כתבו ז"ל הדורש אל המתים זה הלן בבית הקברות כדי שתשרה עליו רוח טומאה לוקה. ובעל אוב זה המדבר משחיו. וידעוני זה המשים עצם ידוע בפיו.
